בְּרִיאוּת

עתיד האוכל: פינלנד עשויה להפוך לאומה צמחונית

עתיד האוכל: פינלנד עשויה להפוך לאומה צמחונית


We are searching data for your request:

Forums and discussions:
Manuals and reference books:
Data from registers:
Wait the end of the search in all databases.
Upon completion, a link will appear to access the found materials.

כאשר אכילת בשר מתחילה לרדת בפינלנד ותפקיד המזון שמקורו בבעלי חיים מתחיל להיות מוטל בספק באופן גלוי יותר, החוקרים הפינים פתחו בדיון סוער על האופן בו האכילה הפינית משפיעה על הסביבה. ההשפעה של מזון שמקורו בבעלי חיים החלה להופיע בסטטיסטיקה. זה נראה כמו תפנית חדשה באופן בו הפינים בוחרים את מזונם תומך הן בסביבה והן בתזונה בריאה יותר.

אחת המגמות העולמיות הגדולות ביותר בחברות עכשוויות הייתה המעבר הגובר לתזונה מהצומח. סופרמרקטים נוספים הופכים לידידותיים לטבעונים. ובעוד מסעדות טבעוניות לחלוטין אינן נדירות, מסעדות כלליות צמחוניות ומודרניות מציעות אלטרנטיבות טבעוניות.

המגמה בולטת במיוחד במדינות מסוימות בהן נערכו מחקרי מחקר המאשרים כי אכן צריכת הבשר ומוצרי החלב יורדת. במקביל, ההחלפה והצריכה של בשר ומוצרי חלב באלטרנטיבות צמחיות הולכות וגדלות. כמה נתונים סטטיסטיים מצביעים על כך שאנשים החלו להטיל ספק במקור המזון שהם שמים על צלחותיהם. ניקח את פינלנד כדוגמה.

הפינים צורכים כעת פחות בשר

בשנת 2019 פינים צרכו בממוצע 80 קילו בשר, 148 קילו מוצרי חלב נוזליים, 12 קילו ביצים, 15 ק"ג דגים, 81 ק"ג דגנים, 66 ק"ג ירקות ו -66 ק"ג פרי. הנתונים הראשוניים נאספו על ידי דו"ח המאזן התזונתי של מכון משאבי הטבע פינלנד (לוק) והוא דווח ביוני 2020.

בשנה שעברה הצריכה הכוללת של בשר הייתה כמעט 80 קילוגרם לאדם, כולל ציד ואיברים למאכל. הצריכה הכוללת פחתה בכ- 1.8 אחוזים מהשנה הקודמת, שווה ערך לכ- 1.5 קילוגרם (3.3 פאונד) לנפש.

לדברי ארג'ה מיקולה, מומחה בכיר מלוק, צריכת בשר העופות גדלה בכמעט ארבעה אחוזים משנת 2018, כלומר צריכתו היא כעת 26.6 קילוגרם לנפש. מנגד, צריכת החזיר ירדה בכחמישה אחוזים, שהם שווה ערך לכ- 30.8 קילוגרם (67.9 פאונד), אך הוא עדיין נצרך יותר מעופות. בשנה שעברה נצרך 18.8 קילו בקר (41.4 פאונד) בממוצע, שזה היה כחצי קילו פחות מאשר בשנה הקודמת.

במחקר נמצא כי צריכת התבואה הכוללת עלתה בקצת יותר משני קילו לנפש החל משנת 2018, כשהדוח הראה כי מדובר בכ -81 קילו (178.5 פאונד) בשנה שעברה. הגידול יוחס לעלייה בצריכת שיבולת שועל. צריכת שיבולת שועל בפינלנד עלתה לעומת השנה הקודמת בכשני קילו - או כמעט 30 אחוז - ל 9.5 קילו לנפש. לאחר שלב חלק יותר, נראה כי תנופת השיבולת השועל התחזקה שוב. צריכת האורז עלתה בחצי קילו לעומת השנה הקודמת, וצריכת החיטה פחתה מעט. צריכת הדגנים האחרים נותרה ללא שינוי כמעט.

צריכת החלב ממשיכה לרדת בפינלנד

יש הרבה עובדות לא נכונות ולא בריאותיות לגבי צריכה אנושית של חלב פרה. ראשית, חלב עמוס בשומן רווי, כולסטרול, ומכיל מגוון הולך וגדל של חומרי הדברה ואנטיביוטיקה המוזנים לבעלי חיים. חומרי הדברה ואנטיביוטיקה אלו עוברים לגוף האדם וזו אחת הסיבות לעמידות לאנטיביוטיקה בחיידקים.

נוסף על כך, הסיבה לחלב פרה היא האכלת העגלים, כמעט כמו שחלב אדם נועד להאכיל תינוקות אנושיים. יתר על כן, מי שצורך חלב פרה צורך מזון שהטבע עיצב לתינוקות ממינים אחרים. זה גורם לבעיות רבות במערכת האנושית כמו סובלנות ללקטוז, נפיחות, התכווצויות, גזים, בחילות ושלשולים מכיוון שמערכת העיכול האנושית אינה מוכנה לעכל חלב מסוג זה.

מלבד בני אדם, אף מיני בעלי חיים אחרים לא שותים חלב מעבר לגיל הגמילה הטבעי שלהם, או שותים חלב ממין אחר. במילים פשוטות, חלב פרה אינו מתאים לצרכים התזונתיים של בני האדם. נראה שחלקם החלו להבין עובדה זו.

על פי הדו"ח, צריכת החלב בפינלנד צנחה שוב בכחמישה אחוזים מהשנה הקודמת. כך קרה גם בשנת 2018. צריכת חלב מוקצף ירדה בכמעט שמונה אחוזים, חלב מוקצף בכארבעה אחוזים וחלב מלא באחוז אחד. בסך הכל שתו בממוצע 102 ליטר (22.4 ליטרים) חלב לנפש בשנה שעברה. המחקר מצא ששיעורי השימוש בסוגים שונים של חלב נותרו ללא שינוי: 57 אחוזים לחלב רזה למחצה, כ -30 אחוזים לחלב דל שומן, וקצת יותר מ -10 אחוזים לחלב מלא.

בממוצע, צריכת מוצרי חלב ירדה מעט או נותרה ללא שינוי. צריכת החמאה, היוגורט והשמנת פחתה. הצריכה של תוצרת טרייה אחרת המבוססת על חלב, כמו תמצית בטעם, גדלה. בשנת 2019 שימשו לנפש סך של 148 קילו (326 פאונד) של מוצרי חלב נוזליים, שהם פחות מארבעה אחוזים לעומת השנה הקודמת.

באופן מפתיע, צריכת הגבינה ירדה מעט, והייתה כ- 25 קילו. צריכת החמאה הייתה מעט פחותה מאשר בשנה הקודמת, 3.3 קילו (7.2 פאונד), לדברי ארג'ה מיקולה.

דיאטה עם יותר פירות וירקות, פחות בשר וסוכר

צריכת הדגים הכוללת נותרה על 14.9 קילוגרם לנפש. שימורי דגים נצרכו מעט יותר מאשר בשנה הקודמת. על פי הדו"ח, לא חלו שינויים גדולים בצריכת הדגים הכוללת. כמו כן, ישנה רק שונות קטנה בצריכת הביצים בשנים האחרונות.

צריכת הדגים הכוללת נותרה על 14.9 קילוגרם לנפש. כמו כן, ישנה רק שונות קטנה בצריכת הביצים בשנים האחרונות.

בצריכת פירות טריים נרשמה עלייה לנפש. צריכת פירות הדר גדלה בחצי קילו לעומת השנה הקודמת, וכעת היא 14.3 קילו (31.5 פאונד). צריכת פירות טריים אחרים ירדה מעט. אכלו בסך הכל כשבעה קילוגרמים של שימורי פירות ופירות יבשים. צריכת הירקות עלתה לעומת השנה הקודמת. לפי הערכה, 66 קילוגרמים (145.5 פאונד) של ירקות טריים שימשו לנפש.

השינויים בבחירת המזון החלו להיות בולטים בשנה שעברה, וכעת החוקרים החלו לתהות האם מדובר בשינוי קבוע שיימשך. אם שינוי זה בבחירות המזון יהפוך לקבוע, בעוד כמה עשורים פינלנד עשויה להפוך לאומה צמחונית או טבעונית.

על פי הדיווח, למרות שהפינים אכלו כמות שיא של בשר בשנים קודמות, בממוצע של מעל 81 קילו בשנה, בשנה שעברה, צריכת הבשר בפינלנד ירדה לרמות 2015.

הלסינקי טיימס דיווח כי מארי ניבה, פרופסור לתרבות מזון באוניברסיטת הלסינקי, מאמינה כי "הסטטיסטיקה מראה כעת דיון ער על האקלים וההשפעות הסביבתיות של בשר בשנים האחרונות." ניבה אמרה כי "היו ירידות וירידות קטנות גם בשנים קודמות. אי אפשר לומר שום דבר על קביעות השינוי."

עם זאת, פינים אכלו פחות חזיר מאי פעם במאה ה -21. ניבה מאמינה שהשינוי נובע, לפחות באופן חלקי, מהחלפת מוצרי בשר ומוצרי חלב במוצרי שיבולת שועל.

אוכלוסייה מודעת יותר לבריאות המחפשת מזון עשיר בחומרים מזינים היא מגמה נוספת בסטטיסטיקה. צריכת ירקות טריים עלתה לשיא חדש. בממוצע, פינים צרכו פחות סוכר מבעבר ב -20 השנים האחרונות.

לדברי ניבה, ההשפעות של מגיפת הנגיף הכלילי על הרגלי האכילה של פינים ואירופאים אחרים נחקרות כיום כחלק מיוזמת מחקר בינלאומית.


צפו בסרטון: איך לחסום פרסומות קופצות בטלפון (דֵצֶמבֶּר 2022).